מאז שאני אמא, אני מוצאת את עצמי חושבת וקוראת יותר על מגדר, מכל מיני זויות. אני מחפשת את עצמי ואת התרבות שאני מוקפת בה בטקסטים האלה. לכאורה זה לא בדיוק נושא שקשור לבלוג הזה, אבל זה כן, לגמרי כן.
יש לזה שתי זוויות שמעניינות אותי -
האחת היא האיזון בתפקידים במשפחה, וזה קשור גם למה שהחברה משדרת לגבי התפקידים של כל אחד, וגם למגבלות שהחברה יוצרת במסגרת החוקים.
השניה קשורה לתהליכים של איך נשים מסתכלות על עצמן ואיך החברה מסתכלת עליהן כאובייקט.
*** 1 ***
רויטל סלומון כותבת: אף אחד לא עוצר אותך. תעבדי קשה ותצליחי, אשה, לא אשה, לא חשוב.
גם אני חשבתי ככה, וחייתי ככה. נשים/גברים בכלל לא היה פקטור למשהו, וחשבתי שהפמיניסטיות מגזימות לגמרי ושהמאבק הזה שייך לעבר. תוכיח את עצמך, תעבוד ותפסיק להתבכיין.
עד שהגיע הילד הראשון.
ואז, או אז, מצאתי את עצמי לתדהמתי נסחפת כמה עשורים אחורה.
תסתכלו על הקריטריונים להנחה במעונות, תסתכלו על החופשות של משרד החינוך, תסתכלו על החברה: למי לגיטימי לעבוד חצאי משרות כדי להגיע הביתה לילדים ועל מי מסתכלים מוזר כשהוא רוצה לצאת באור היום הביתה. למי לגיטימי חברתית לקחת ימי מחלה כשהילדים חולים, את מי לא מקבלים לעבודה כיוון שהוא הורה וכו' וכו'.
ואז, או אז, מצאתי את עצמי לתדהמתי נסחפת כמה עשורים אחורה.
תסתכלו על הקריטריונים להנחה במעונות, תסתכלו על החופשות של משרד החינוך, תסתכלו על החברה: למי לגיטימי לעבוד חצאי משרות כדי להגיע הביתה לילדים ועל מי מסתכלים מוזר כשהוא רוצה לצאת באור היום הביתה. למי לגיטימי חברתית לקחת ימי מחלה כשהילדים חולים, את מי לא מקבלים לעבודה כיוון שהוא הורה וכו' וכו'.
לצערי - הפמיניזם רלוונטי לחלוטין, בעיקר מבחינה חברתית. כל עוד החברה יוצאת מנקודת הנחה שהילדים הם באחריות האמא ואבא טוב "עוזר", כל הנגזרות יהיו מעוותות.
*** 2 ***
המקום שבו החברה שלנו שמה את האישה קשור לתרבות הצריכה. זה קשור לטמטמת ערוצים מסחריים ופרסומות. אני בחרתי לפני כמה שנים להעיף את הטלויזיה מהבית כי הרגשתי מותקפת בתכנים מבזים ומעליבים. הפסקתי לקנות בחנויות שהקטלוגים שלהן נראות כמו פורנוגרפיה קלה. נחרדתי לשמוע אמא מחמיאה לבת שלה בת ה-6 שהיא נראית סקסית. והכל קשור בעיני להכל.
נסחפנו לגמרי ואנחנו משלמים על זה מחיר כבד. אני רואה קשר ישיר בין ההתגססות של השיח לבין העליה בתקיפות המיניות, בטח ובטח לירידה בגיל של התוקפים. אנחנו מציפים את הילדים מגיל כלום בתכנים בוטים כי אנחנו נורא ליברלים ולא חומייניסטים חלילה, משאירים להם לפרש לבד את המשמעויות כי היום הם יודעים כבר יותר טוב מאיתנו, ולא רואים את הקשר של איפה זה נגמר. אנחנו מפקירים אותם, פשוטו כמשמעו. כולם מפסידים מזה. נשים ונשים לעתיד - יותר.
הנה כמה טקסטים מטרידים שקשורים לזה -
think about it, do something about it
מוקדש באהבה ודאגה לבת הרכה שאני מחבקת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה